Folgen
-
סבא של ד"ר מיתר זמר היה חוקר במכון ויצמן וכבר מגיל צעיר הסתובבה בין אקדמאים וסביבה חוקרת.
למזלה הטוב היא הסתובבה עם סבה בכנסי מדע בעולם וזכתה להיחשף לתחום מגיל צעיר.
את הדוקטורט שלה היא עשתה בתחום שהכי עניין אותה - זכרון ואיך המוח שלנו מייצג אותו.
שוחחנו בפרק על בחירת מסלול הדוקטורט, כיצד לבחור מעבדה? ועל ההתלבטות באיזה מוסד אקדמי לעשות את המסלול.
דיברנו על האתגרים שיש במסלול התובעני של דוקטורט במדעי המוח, ריצת המרתון והזמן הארוך, העבודה הקשה בה נכשלים הרבה יותר ממה שמצליחים וגם על הבדלי המגדר והשפעתם על התחום.
בין היתר שוחחנו על הטרדות מיניות ועל החוויה האישית של מיתר.
באקדמיה, מספר המאמרים ומקום פרסומם הוא מטבע להצלחה.
שמענו ממיתר את דעתה על הנושא ועל הפספס שבשיטת התמרוץ הזאת ואיך ממירים את הידע לתחומים אחרים כגון Data Science במידה ולא ממשיכים באקדמיה.
-
״אני חושבת שהרבה מהיצירות הטובות שלי היו יצירות שנוצרו מכאב. קרה כאן קסם שבו אני מחוברת לעצמי״. קארין אנג׳ל נולדה ציירת, אך רק לפני שלוש שנים היא החליטה שהיא הגיעה לאן שהייתה צריכה להגיע. מסלול יצירה שמהווה חלק אינטגרלי מהנשמה שלה והפך להיות מסלול הקריירה שלה.על הדרך מהילדות היתומה מאב ועד לביאנלה בלונדון - בפרק 19.
-
Fehlende Folgen?
-
אפשר לעבור חיים שלמים בלי לדעת מה הייעוד שלך.
אפשר לעבור חיים שלמים שהם חיים מפוספסים.
ואפשר בדרך של מזל לגלות מה אתה באמת אוהב לעשות ולהבין מה אתה הולך לעשות.
זה היה המקרה של ד״ר גדעון לפידות, שבאופן מקרי נחשף לקורס של חיזוי מבנה חלבונים בתואר הראשון.
בהמשך גילה את עולם עיצוב החלבונים, protein design והבין מיד - שזה מה שהוא רוצה לעשות בחיים.
למרות שהיה שנים במסלול אקדמי מחקרי, הוא החליט שיישום המחקר שלו לא יישאר בגבולות המעבדה, אלא ייצא החוצה לעולם האמיתי.
במחלקה למדעים ביומולקולריים במכון ויצמן הוא פגש את שותפו, דרור ברן ויחד קפצו למים והקימו את אנזמיט סטארט אפ בתחום הייצור הביולוגי.
שוחחנו על יציאה מאזור הנוחות, חינוך ספרטני וגם על פיתוח כישורים בינאישיים וקו התפר העדין בין ההוויה הפנימית כחוקר הכוללת את התשוקה לשבת ולחשוב על בעיות מדעיות, לבין תפקיד המנכ״ל שמצריך 360 מעלות של כישורים שנלמדים בכל יום מחדש.
-
ד״ר דייבי דישטניק בוחן את החלטות חייו מדי כמה שנים ובהתאם משנה כיוון.
הדבר היחיד שיציב כסלע איתן בקריירה שלו הוא ההוראה באוניברסיטה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, במסגרת התואר הראשון בחשבונאות והתואר השני במנהל עסקים.
גם היום כשהוא בוחן את המשך דרכו המקצועית ושוקל לפנות לחיים ציבוריים הוא נשאר ללמד באקדמיה.
הוא מלמד כבר שנים את הקורס ביסודות החשבונאות וקורס במימון התנהגותי וסמסמטר אחרי סמסטר הוא מקבל משובי הצטיינות מהסטודנטים והסטודנטיות שלו.
וצריך להודות, אין הרבה מרצים ומרצות כאלו, יחידי סגולה, שיודעים ממש ללמד ולא רק להעביר חומר.
האהבה של דייבי להוראה באקדמיה נובעת ממקור עצמתי - תחושת שליחות פנימית. וזו כנראה הסיבה שהוא מצטיין כל כך במה שהוא עושה.
דיברנו בפרק על הדרך שהובילה את דייבי לבחור במסלול של דוקטורט, על מסלול לימודי העתודה שלו ושירות כקצין ביחידת היועץ הכספי לרמטכ״ל.
שוחחנו על הבחירה להפסיק את המסלול המחקרי המובהק והישארות עם קריירת הוראה באקדמיה תוך עמידה על ההבדלים המשמעותיים בין המסלולים ונושא הקביעות במוסדות אקדמיים ועל ההחלטה להקים קרן השקעות.
דייבי פעיל מאוד בטוויטר. כותב שם בעיקר על כלכלה ושוק ההון ומסייע בהתנדבות היכן שהוא רק יכול לאנשים בכל הקשור להתווית עקרונות נכונים לחיסכון והשקעה לטווח ארוך.
ד״ר דייבי דישטניק הוא דוקטור למימון וחשבונאות וחבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.
הטוויטר של דייבי
הפייסבוק של דייבי
האינסטגרם של דייבי
-
הרקדת לי את הנשמה
בהתחלה סלואו כזה
כמו של ילדים
וילדות
ואז ולס יפיפיה
ואז טנגו עצמתי
ואז טרנס
אבל בטרנס כבר לא היית
וזה כבר לא היה ריקוד
אלא רק אני
בסיבובים סביב עצמי
את השיר הזה ״טרנס״ כתבה המשוררת מיקה בן שאול והוא לקוח מתוך ספרה ״בואי לעמוקים״ ושופך אור על סיפור אהבתה לאישה אחרת שהביא לשברון לב קטלני שהפך להתקף מאניה דיפרסיה.
לא משנה כמה מיקה החליטה שהאהבה הזו לא נכונה לה, הלב שלה הוביל אותה אחרת.
את כאבי הלב השבור שפכה מיקה אל תוך הדפים והכתיבה הזו הייתה כלי תרפיוטי עבורה עד שהפכה בהדרגה לקריירת חיים.
ב- 2016 הוציאה את ספרה ״בואי לעמוקים״ ומאוחר יותר את הספרים ״בטחי בקולך״ ו״כספר פתוח״.
למיקה יכולת מופלאה להיות כנה ולשים עצמה חשופה ופגיעה. זה נראה פשוט, אבל זה לא.
וזה בעיקר אמיץ.
אמיץ מאוד.
היא מתערטלת עד לגרעין הבסיסי של הנפש, הצורך להיות אהובים, ראויים ונראים.
המילים שלה מתחברות לעשרות אלפי העוקבים והעוקבות שיש לה שממשיכים לחלוק מדי יום את שיריה.
בפרק הזה צלננו למסע של מיקה לקריירת שירה שהגיעה אליה באופן הכי טבעי וכמו שהיא מייעצת - ללכת עם מה שנולדנו איתו.
לדף האינסטגרם של שירי מיקה
לדף הפייסבוק של שירי מיקה
לאתר של ספריה
אם יש לכם שאלות / הערות אליי, מוזמנים לכתוב לי: [email protected]
-
איך מדען נולד? איך בוחרים בקריירת מחקר? איך מגיעים למסלול דוקטורט?
הסקרנות וחדוות הלמידה ליוותה את פרופ׳ רון מילוא מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה ממכון ויצמן מאז שהיה ילד קטן.
הסקרנות שלו לגבי איך דברים עובדים? איך פועל הטבע? ועוד מיליון שאלות העסיקה את מוחו ללא הפסקה.
הטבע והמספרים ליוו את חייו מאז שהוא מכיר את עצמו, והיום הם חלק בלתי נפרד מהקריירה שלו ומחקריו.
אחרי שקרא את הספר Essential Cell Biology שהיה מבחינתו ספר מתח מהנה, הוא התאהב בעולם הביולוגיה ובעזרת עצת זהב מחבר קרוב הוא החל לנתב את הקריירה שלו לעבר האקדמיה.
מי שרוצה ללמוד מפרופ׳ מילוא על חיבור בין ביולוגיה, טבע וקיימות יכול לראות אונליין את הקורס שהוא מעביר במכון ויצמן: Cell Biology and Sustainability by the numbers.
הקורס פתוח לציבור ללא עלות.
הבחירה בקריירה אקדמית ובחלק מהתחומים שבחר כגון ביולוגיה וקיימות, הם הרבה מעבר לבחירה אישית של מסלול קריירה, הם בעלי השפעה על החיים של כולנו כאן.
כדי לראות כמה מחקריו המקוריים משפיעים על כולנו, מומלץ (מאוד) לצפות בהרצאתו על ״מפקד האוכלוסין הגדול של הטבע״.
אפשר להירשם להרצאה שתתקיים ב- 3.1.23 בשעה 10:00 (בזום או במכון ויצמן) דרך האתר של מכון דוידסון - הרצאת קציר.
ולמעוניינים בתקצירון של ההרצאה לחצו כאן.
אם יש לכם שאלות אליי מוזמנות ומוזמנים לכתוב לי למייל: [email protected]
-
גיל רושינק הוא יו״ר פעיל של חברת אלקטרה נדל״ן שנסחרת בבורסה הישראלית ועד לאחרונה כיהן כמנכ״ל שלה במשך 7 שנים.
גיל גדל בעומר והתחנך על ברכי הנתינה למדינה כמו גם על פיתוח יצר התחרותיות שפרץ ממנו בקורס חובלים ובמהלך שבע שנות שירותו כחובל בחיל-הים.
מהבית שבו גדל הוא קיבל את את חשיבות הלימודים האקדמיים ככלי להתקדם בחיים.
את המסלול שלו באלקטרה נדל״ן הוא החל כאנליסט וכבר בריאיון הראשון שלו הוא כיוון עצמו לתפקיד המנכ״ל ובגיל 37 בלבד מונה לתפקיד.
משנת 2016 ועד היום גייסה החברה בהובלתו למעלה מחמישה מיליארד דולר ממוסדיים ומשקיעים כשירים לקרנות שלה שמשקיעות במקבצי דיור בעיקר בארה״ב וגם באנגליה.
שוחחנו בין היתר על משולש ההצלחה בקריירת הניהול שכוללת עבודה קשה ללא פשרות ועל ההשפעה של השירות הצבאי כחובל.
למרות ההצלחה הגדולה בקריירת הניהול של גיל, בולטת מעל כולם ענוותו, והוא תמיד זוכר שיש תפקיד שהוא הטייטל ויש את גיל הבן אדם.
אם יש לכם שאלות אליי מוזמנות ומוזמנים לכתוב לי: [email protected]
-
גת מגידו מייסדת בית ההשקעות Finessa Capital ובעברה מנהלת ההשקעות הראשית של פסגות סוקרת את הסביבה המאקרו כלכלית ונותנת כלים להבנה פיננסית בסיסית ולמה חשובה שתהיה לנו ההבנה הבסיסית הזו. כן, גם למי שלא אוהב לשמוע או להתעסק עם כסף והשקעות.
זה חשוב ונוגע כמעט בכל תחום של החיים שלנו.
מדוע הריבית עולה היום?
למה הכל יותר יקר?
מהי האינפלציה ואיך נלחמים בה?
איך כל זה מגיע לכיס שלנו ומה יש לנו לעשות בקשר לזה?
-
מנהלת ההשקעות, גת מגידו החלה את הקריירה שלה בעולם הפיננסי כמתמחה במחלקת תאגידים בפסגות וטיפסה עד לצמרת ניהול החברה עת מונתה למנהלת ההשקעות הראשית בפסגות.
לימים הקימה את בית ההשקעות Finessa Capital יחד עם שותפה רן אטיאס.
בעברה הייתה שחקנית כדורסל מקצוענית ואת כל התכונות שמאפיינות ספורטאית מקצוענית היא הביאה איתה לעולם ההשקעות.
בעולם הפיננסי אורך רוח, קור רוח, חוסן נפשי, ריצה למרחקים ארוכים וקבלת החלטות בתנאי אי-וודאות הם עניין שבשגרה ואת כל אלו יש לגת בשפע.
עבורה עולם זה הוא מגרש של יצירה.
איזה תכונות צריך מי שמנהל כסף של אנשים אחרים? ואיזה דרכים יעילות יש כדי להיכנס ולעבוד בבתי השקעות למי שמעוניין לפתח קריירה בתחום.
דיברנו על הצורך לבלוט, להשאיר חותם ולתקשר את הרצונות המקצועיים שלך החוצה לעולם.
עוד שוחחנו על המעבר ממסלול של שכירה בכירה למסלול של יזמת שהקימה בית השקעות, על ניהול השקעות לטווח קצר, קרנות נאמנות, ניהול תיקים וניהול כסף לטווח ארוך כמו כספי גמל ופנסיה ומה ההבדלים ביניהם.
מי שיבחר להעמיק על החשיבות של הבנה פיננסית, כיצד זה עוזר לנו, על הסביבה המאקרו כלכלית שלנו, כמו גם לקבל מושג לשאלות כמו למה הריבית עולה היום? מהי האינפלציה? למה הכל מתייקר ואיך מתמודדים עם זה מוזמן להיכנס לפרק מספר 13 - פרק בונוס - למה חשוב להבין את הסביבה המאקרו כלכלית של היום ואיך זה משפיע על הכיס שלנו - גת מגידו
אם יש לכם שאלות אליי, מוזמנים לכתוב לי למייל: [email protected]
-
מה זו פדגוגיה חינוכית?
איך אנחנו רואים את הילד או הילדה?
מה הסיפור של חוברות הצביעה ולמה כדאי שאולי פשוט ייעלמו?
מה יוצר הבנה באמת מעמיקה אצל ילדים? האם אנחנו צריכים לענות על השאלות שלהם או להחזיר להם את השאלה בחזרה?
למה קשה לנו לראות את הילדים שלנו נכשלים? ולמה לעזור להם לא יתרום להם הרבה?
על השאלות האלו ועוד ניסינו לענות בתוכנית עם מאיה לן, יועצת פדגוגית שמנהלת גנים פרוגרסיביים דו-לשוניים בתל באביב.
לפייסבוק של מאיה
לפייסבוק של גן וונדר
אם יש לכם שאלות אליי מוזמנים ומוזמנות לכתוב לי למייל: [email protected]
-
בפרק העשירי, אני מסכמת את תשעת הפרקים הראשונים ואת הדברים העיקריים שלקחתי מכל אחד מהם.
בפרק הזכרתי את הספרים : ״המקום הנכון״ ו״למצוא את המקום הנכון״ של סר קן רובינסון.
מוזמנים לשלוח אליי שאלה בכל נושא: [email protected]
-
האדריכל דניאל זרחי הוא דור רביעי למשפחת אדריכלים.
אדריכלות מבחינתו היא לא רק עיצוב המבנה שאותו הוא מתכנן, אלא עיצוב כדרך לעצב את המציאות שבה אנו חיים.
הוא בעלים של משרד אדריכלים בינלאומי עם סניפים בתל אביב ובבזל יחד עם שותפו הספרדי, פדרו פניה.
הם ניגשים מדי שנה לתחרויות בינלאומיות ופרויקטים לדוגמה בהם זכו הם היכל המשפט בירושלים שעתיד להיות מבנה הציבור הכי גדול בבירה ותכנון הקמפוס של אוניבסיטת ברן שבשוויץ.
לאתר STUDIOPEZ
האינסטגרם של STUDIOPEZ
הפייסבוק של STUDIOPEZ
מוזמנים ליצור איתי קשר אם יש לכם שאלות. המייל שלי: [email protected]
-
היזמת דנה מיולגאי קיבלה החלטה בגיל 14 - להקים חברת סטארטאפ מצליחה משלה, ולפני 4 שנים בגיל 27 הגשימה את המטרה והיא שותפה מייסדת וסמנכ״לית מוצר של Fibo, סטארטאפ בתחום הפינטק, שעוזר היום לשכירים לקבל החזרי מס בצורה דיגיטלית ומהירה.
לא סתם החלטה של מילים באוויר, אלא החלטה שנפרטה לתוכנית יישומית וכל דבר בדרך שבחרה בה, בין אם שירות ב-8200, עבודה בסטארטאפים כדי ללמוד את רזי ההיטק בצורה הכי טובה שיש ובין אם בהתנדבויות שלה בשלל ארגונים כגון: She Codes, Wize, ProWomen, הקמת חממה לסטאראפים, נתנו ערך רב להמון אנשים ובו-בזמן הרחיבו את סט הכלים שלה והגדילו את סיכויי ההצלחה לחברה שתקים.
דנה היא יזמת בנשמה, שלא מחכה שדברים יקרו לה, אלא גורמת לדברים לקרות, יודעת בגמישות מחשבתית לשנות את התוכניות המאוד ברורות שלה תוך כדי תנועה, להציב לעצמה את המטרות שלה ולחתור אליהן בעבודה קשה, בשאפתנות ובתשוקה גדולה להביא ערך לאחרים ולעשות טוב.
הלינקדאין של דנה.
אם יש לכם שאלות אליי מוזמנים לכתוב לי: [email protected]
-
לאסתה ברודצקי קאופמן, יועצת הדייטינג ומומחית ליצירת מערכות יחסים, הייתה אימרה כבר מגיל צעיר - היא לעולם לא תעבוד במשהו שהיא לא הייתה עובדת בו בחינם.
עוד מילדות היא ספגה בבית עקרונות ברורים להתנהלות ביחסים שבינו לבינה.
היא חונכה על ברכי ההבנה שמה שחשוב בבניית מערכות יחסים, זה מעשים ולא דיבורים.
את ההבנות הטבעיות שלה היא הפכה לקריירה בתחום של ייעוץ להצלחה בדייטינג ויצירת מערכות יחסים.
אסתה משתפת איך זיהתה את ההזדמנויות שנקרו בדרכה בדרך להשקת הקריירה שלה כיועצת דייטינג (רמז: להכות בברזל לפני שהוא יודע שהוא בכלל חם) ומציידת את המאזינות והמאזינים בטיפים להתנהלות בעולמות הדייטינג ואיך עושים זאת בעידן הדיגיטלי.
לאתר של אסתה: https://estacoaching.com/
המייל שלי: [email protected]
-
שף שחף שבתאי, קיבוצניק מקיבוץ עמיעד, לוחם שייטת, לא אוהב מוסכמות וגם אף פעם לא הלך בדרכן.
הוא תמיד טבע את טביעת האצבע הייחודית שלו ונשאר נאמן לעצמו.
כשהתחיל ללמוד בישול בפריז, בעידודה של אימו, הוא הבין שאם יעשה מה שאומרים לו, הוא יילך נגד עצמו.
אחרי שלמד את רזי המטבח הצרפתי, הוא גילה את המטבח האסייאתי והתמחה בו.
הוא הקים שלל מסעדות בארץ ובחו״ל.
שחף הוא אמן בנשמתו ובכל מקום שיש בו אמנות ויצירה, שם הוא יהיה.
דיברנו על קולינריה וביזנס
על השפים של פעם אל מול השפים בעידן הדיגיטלי
וגם איך קמים אחרי שחווים נפילות זמניות בקריירה.
האינסטגרם של שחף
הפייסבוק של שחף
מוזמנים ליצור איתי קשר: [email protected]
-
פרק מספר 5 - מפקד שייטת 13 ומפקד בה״ד 1 לשעבר תא״ל (במיל׳) גור שרייבמן בשיחה פתוחה על קריירה צבאית
איך מגיעים לשייטת?
איך נראה מסלול לוחם?
מה דעתו של גור על סוגיית קרבי מול סייבר?
והאם לדעתו ישולבו נשים בכל תפקידי הלחימה בצה״ל?
נפגשתי עם תא״ל (במיל׳) גור שרייבמן, שהיה מפקד שייטת 13, מפקד בה״ד 1, מפקד גדס״ר גבעתי (והרשימה עוד ארוכה…) לשיחה פתוחה ואישית על קריירה צבאית של קצין לוחם ועל המחירים שלה.
בתפקידו האחרון היה גור מפקד עוצבת אדום ופיקד גם על גדודים מעורבים כשביניהם נשים לוחמות.
מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: [email protected]
-
ד״r מריאן חטיב, כירורגית השד והאונקופלסטית היחידה בארץ, לא נשארת שנייה באזור הנוחות.
מאז שהיא מכירה את עצמה היא מאתגרת את עצמה ללא הרף.
למרות שכל דבר שהיא עושה נמצא בפסגות המצויינות, היא כל הזמן ממשיכה לעבוד קשה, להתפתח וללמוד תחומים חדשים.
בגיל 40 בלבד היא קיבלה את הניהול על מרכז השד בבית החולים איכילוב . ולמרות שהיא עובדת מסביב לשעון, כמנהלת מרכז השד, כמנתחת באיכילוב, במרפאות וגם בבית החולים בנצרת, היא מוצאת את הזמן להעניק את היחס הכי אישי ומסור למטופלות שלה.
יש לה שפע של כשרונות טבעיים, אך הם מלווים בעבודה קשה, סיזיפית ולא זוהרת כמו יוקרת המקצוע שבחרה בו.
דיברנו על לימודי הרפואה, ובגילוי לב מריאן שיתפה על הקשיים העצומים של ההתמחות האינטנסיבית בכירורגיה ועל המשמרות האינסופיות.
אחרי המון שנים וטונות של עבודה קשה מריאן נמצאת בנקודת ההשקה שבה הכשרונות שלה והתשוקה שלה חוברים יחדיו לכדי עשייה משגשגת ומצילת חיים.
לדף הפייסבוק של ד״ר מריאן חטיב.
אם יש לכם שאלות אליי, מוזמנים לכתוב לי למייל: [email protected]
-
שי פודולר, אקטיביסטית חברתית, הייתה רק בת 16 כשקיבלה הזדמנות ללמוד את כיתות יא׳ ו-יב׳ בקולג׳ בינלאומי בקוסטה ריקה. היא עבדה מאוד קשה להגיע לשם, והעבודה הזו הוכיחה את עצמה - החוויה הזו עיצבה אותה ופתחה בפניה עולם חדש. לינק לקולג: https://www.uwc.org/
(נדגיש שניתן ללכת לכל אחד מהקולג׳ים של ה-UWC שפרוסים ברחבי העולם והמיונים הקפדניים לקולג׳ מתחילים בכיתה י׳).
היא נחשפה לתלמידים ותלמידות מכל העולם והתחילה ללמוד בצורה שונה לגמרי ממה שהכירה לפני, למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית, מעורבות חברתית וצדק חברתי תוך לקיחת אחריות ברמה הפדגוגית.
בצבא הייתה דוברת של חטיבת גבעתי ונחשפה לבית-הספר הראשון לתקשורת שלה ובגיל 21 היא התקבלה להיות יועצת פרלמנטרית בכנסת ועברה שיעור משמעותי בחיים - להסיר את המגבלות ששמה לעצמה מבלי משים ופשוט לנסות.
שי הבינה בגיל צעיר מאוד שיש חשיבות גדולה למצוא את הדרך שלך ולעשות את הדברים שמעניינים אותך.
למזלה השאיפות המקצועיות והאישיות שלה - להרבות טוב בעולם מתחברות יחדיו.
במקרה של שי אלו לא סתם מילים יפות באוויר.
את המילים האלו היא מתרגמת בעשור האחרון לכדי עשייה ציבורית וחברתית.
בחמש השנים האחרונות, לצד לימודי התואר הראשון במשפטים, היא הקדישה את זמנה ומרצה והייתה חלק מאגודת הסטודנטים והסטודנטיות של האוניברסיטה העברית בירושלים ובתפקידה האחרון אותו סיימה זה עתה, הייתה יושבת ראש האגודה.
שי לא נרתעת מכשלונות ומבינה שהם חלק מהותי מהעשייה שלה, מתהליך הלמידה שלה והיא צומחת מהם כל פעם מחדש.
הפייסבוק של שי
מוזמנים ליצור איתי קשר בכל שאלה במייל: [email protected]
-
נטע אחיטוב בכלל לא חשבה על קריירה עיתונאית, אבל בצומת מסוים בחייה, היא בחרה להתנסות בתחום והתאהבה. היא שינתה את היעוד שבחרה בו מגיל צעיר ובחרה בקריירה שמביאה את כל היתרונות שלה לידי ביטוי, יכולת כתיבה מופלאה, רקע מדעי, סקרנות, אומץ ורצון עז לשנות את העולם תוך תיקון עוולות.
התחקירים של אחיטוב והכתבות שלה במגוון נושאים בחברה הישראלית, מביאים לשינוי התנהגות ושינוי מדיניות הלכה למעשה.
פגשתי את נטע לשיחה כדי ללמוד איך מגיעים להיות עיתונאי?
גילינו איך אפשר לכתוב בעיתון מבלי להיות עיתונאית ומה הדרכים הכי יעילות להתנסות בתחום.
שוחחנו על איזה סוגי עיתונות קיימים, מה ההבדל בין עיתונות פרינט, טלוויזיה? וגם על היכולות של העיתונות הכתובה להתחרות על תשומת הלב בעידן הדיגטלי ואיך בפרקטיקה נראה המקצוע הזה.
אם יש לכם שאלות אליי או נושאים שתרצו לשמוע עליהם, אשמח שתצרו קשר. המייל שלי: [email protected]
ההמלצה של נטע אחיטוב למי שמעוניין בהתנסות בכתיבת דעותיו במגוון נושאים, הוא שליחת טקסט מקורי, יצירתי וחדשני (בין 400 מילה) למדור הדעות של עיתון הארץ במייל: [email protected]
כתבות וטורי דעה בולטים מתוך השיחה עם נטע:
הכתבה של נטע ״ברית דמים״ שדנה בשאלת מילת תינוקות: https://www.haaretz.co.il/magazine/1.1731195
הכתבה של נטע בעניין מיליון העוברים המוקפאים שיש בישראל: https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.10725017
טור דעה ותחקיר בעניין כלי הפלסטיק שמחולקים בצהרונים ברחבי ישראל שהביא לשינוי של שש עיריות מקומיות ומעבר לכלים רב פעמיים: https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8015898
-
פרק על בניית מסלול הקריירה כעו״ד לענייני משפחה וירושה.
מי מאיתנו לא חולם ללכת לעבודה שגורמת לניצוץ בעיניים, להתרגשות, להתלהבות?
מי מאיתנו לא היה רוצה להרגיש שהוא ״חי את מה שהוא עושה״?
איך עושים את זה? איך מגיעים למצב שבו העולם התעסוקתי שלך מתכתב כל כך טוב עם העולם הפנימי שלך, כך שאת כל היכולות והיתרונות שלך, מביאים לתחום שמתחברים אליו בנימי נפשך.
כמה משקל יש לפעולות אקטיביות שאנו בוחרים לעשות בבניית המסלול המקצועי שלנו? איך תכונות האופי שלנו מעצבות את בחירת הקריירה שלנו? והאם כדאי לשנות קריירה בגילאים יותר מאוחרים?
עוה״ד יהודית מייזלס, אחת מעורכות-הדין הבולטות והמובילות בתחום דיני משפחה, התארחה בפודקאסט וסיפרה על מסלול הקריירה שלה, שמבחינתה היא דרך חיים ולא עבודה.
איך אחרי עשרים ושלוש שנות קריירה היא בוחרת בכל יום מחדש איזו עורכת דין היא רוצה להיות ואיך הצד הטיפולי שלה ואהבתה לבני אדם מביאים אותה לחיבור העדין שבין האמפטיה העמוקה לבין הנחישות להשגת המטרה.
30 Mar 2022
אם יש לכם הצעות לנושאים שתרצו לשמוע; תהיו בקשר במייל: [email protected]
על צו הורות פסיקתי - פסק דין תקדימי (בג״צ ממט), אשר הכיר לראשונה בשני אבות כהורים שווים לכל דבר ועניין, וקבע כי גם כאשר אין זיקה גנטית, הרי שמדובר בהורות שווה לכל דבר.
על אי-שיוויון כלכלי בין הצדדים: https://www.haaretz.co.il/family/judithmeisels/BLOG-1.7374926
